1וטהרת הדוות. במימי המקוות. ופר בא על מצות. ופר הכפורים:2כבר כתב למעלה ולטבול נפרשים בעתים נגזרים. וזכרו הנה טהרת הדוות שהם הנדות הוא פרט אחד מפרטי הכלל ההוא ולא ימנו הפרטים לעולם כמו שהוא נודע מהשרשים ואמרו במימי המקוות שאין נדה צריכה לטבול במים חיים כזב אבל מי מקוה כשרים לה כמו שהוא מפורש בא' ממגלה ובמס' מקואות. וספר המצות קטן הוסיף כאן מצוה בענין נדה והוא לפרוש באבר מת למי שהיה משמש עם הטהורה וראתה דם. ואמר ז"ל שהוא עשה שבנדה כמוזכר בשני משבועות י"ת ב'. והפסוק הנאמר בזה ותהי נדתה עליו אפי' בשעת נדתה תהא עליו:3ופר בא על מצות שאם סנהדרין התירו דבר שחייבין על זדונו כרת וטעו בהוראה ועשו צבור על פיהם חייבין להביא פר לחטאת ונקרא פר בא על מצות שנ' ועשו א' מכל מצות יי' אשר לא תעשינה והוא בא במנין:4ופר הכפורים הפר הזה עם שאר העבודות הנעשות בי"ה אינם נמנות אלא מצוה אחת והביא הרז"ל ראיה לזה אמרם במס' יומא כל מעשה י"ה האמור על הסדר אם הקדים מעשה לחבירו לא עשה כלום:
